על הדרך - הפודקאסט של טובי פול‪ק‬ טובי פולק

אחרי שהייתה עיתונאית, פרשנית וחברת כנסת, ובמקביל לפעילותה כחוקרת וכותבת מאמרים בנושאים אסטרטגיים בינלאומיים ואזוריים, קסניה סבטלובה מנהלת היום את ארגון "רופס" (חבלים / קשרים) שעיקר עיסוקו הכשרת קאדר צעיר שיעסוק בקידום שיתופי פעולה אזוריים, בילטרליים ומולטילטרליים - ארגון שמחבר בין אנשים צעירים מכל מדינות המרחב, מנהיגי העתיד (יש לקוות) שיובילו עידן חדש בין כל השחקנים שואפי השלום והנורמליזציה במזרח התיכון והקרוב. ויש לקוות ששיתוף הפעולה המדהים שהיינו עדים לו לפני כמעט שבועיים, בבלימת המתקפה האיראנית על ישראל, היה סוג של תרגיל על מודל לקראת עתיד של שיתופי פעולה ובריתות אזוריות. ויש גם פודקאסט בשם "רופס-קאסט" | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

אחת התופעות מעוררות ההשראה ביותר בתקופה הסוערת הזו, היא ההתגייסות הגורפת של עורכי דין להגנה ללא תנאים על אנשי המחאה שנעצרים ומוטרדים על-ידי המשטרה והשלטון. אחת הבולטות שבהם היא עו"ד גבי לסקי, חברת מרצ ולשעבר ח"כית מטעם המפלגה ולשעבר נציגת מרצ במועצת עיריית ת"א. וגם ובעיקר  פעילה נמרצת למען זכויות אדם ולוחמת בלתי נלאית במאבק על צביון חברה הישראלית והדמוקרטיה השבירה שלה. בשיחה בהשתתפות אסתי סגל מדברת לסקי על האיחוד המיוחל בין מרצ לעבודה בהובלת יאיר גולן, על העבודה מול המשטרה ובתי המשפט במסגרת מערך "עוטף עצורים" וככל שהיא אופטימית - גם היא היססה כשהתבקשה לענות לשאלה האם אנחנו עדיין דמוקרטיה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

בפרק זמן קצר יחסית עשה סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, דרך פוליטית ארוכה למדי. אחרי שהיה חבר כנסת וסגן שר(ה), ניסה להיבחר ליו"ר מרצ וגם הקים תנועה פוליטית עצמאית, הבין גולן שהדרך הנכונה יותר היא לחבור לכוחות קיימים. אז עכשיו הוא מתמודד על ראשות מפלגת העבודה ומנסה לאגד את הרשימות, המועמדים והמנדטים שהלכו לאיבוד באוקיינוס הלאומנות הביביסטית, הדתית והמשיחית שהשתלטה על המדינה. שיחה פתוחה על הכניסה למפלגה אוכלת מנהיגיה, על עקומת הלמידה ההכרחית שבה הוא מתנסה בחודשים האלה, על תוכניות העבודה ועל האתגר האישי ועומס הציפיות. שוחחנו גם על ההכרח להחזיר את החטופים, גם במחיר כבד; על שיקול הדעת שחובה להפעיל בנושא האיראני וגם על התופעות המשיחיות שפשטו בצבא. גולן מבין היטב שזה כנראה הסיכוי האחרון לגאולה ויודע שכל העיניים הליברליות חילוניות דמוקרטיות נשואות כעת אליו | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

זה התחיל במחאה שקטה מול האולפנים של ערוץ 14 במודיעין ושיחות מנומסות יחסית עם אנשי הערוץ וכמה מאורחיהם. יוזמה של קבוצה קטנה של אזרחיות ואזרחים שנדהמו מהשקט והאדישות של התקשורת המשודרת נוכח סכנות ההפיכה המשטרית, ובעיקר מההתייחסות לאסון חטיפת מאות האזרחים ב-7 באוקטובר. אחרי שהבינו שגם בערוצים שאינם 14 קשה מאוד למצוא עדות למציאות, סיקור מקצועי ופרשנויות נטולות פניות, הם עברו לשער הכניסה לקריית התקשורת בנווה-אילן, שם פגשו על בסיס שבועי  את העיתונאים, הפרשנים וגם הפוליטיקאים שהגיעו לאולפנים. שיחה בשיתוף אסתי סגל עם שניים מהיוזמים והמוחים הקבועים: אפרת לוי ויונתן פורת לובנסקי. שיחה שמנסה להבין מה קורה לרגילים לדבר למצלמות אילמות כשהם פוגשים בני אדם בשר ודם | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

על רקע השמועות על עסקת חטופים משמעותית שהולכת ומתגבשת, כאשר צה"ל יצא בפועל מרצועת עזה ובאופן מעשי המלחמה הסתיימה - השטח הפוליטי התחיל לבעבע. השיחה עם ערן עציון וגבע קרא-עוז מנסה למפות את השתלבות הווקטורים השונים: הצבאי, המדיני, האישי, הפוליטי, האזורי והבינלאומי. בוושינגטון רותחים מזעם על הפגיעה החריגה (וחסרת האחריות) בבכירים האיראניים בדמשק ומפעילים מנופים כבדים לסיום המלחמה בעזה, הרגעת הצפון ומניעת תגובה איראנית משמעותית; וזאת כאשר בזירה המקומית משפחות החטופים איבדו את הסבלנות והאמון מול שקרי הממשלה ונתניהו והצטרפו למחאה זועמת ברחובות, כשבמקביל מתרבות הקריאות לפרישת גנץ ואיזנקוט והקדמת הבחירות | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

אין מעשה בלתי דמוקרטי יותר מהקריאה שלא למחות בזמן מלחמה, מלחמה שבפועל כבר לא ממש מתקיימת. ופוסק הפילוסוף פרופ' אבי שגיא: "אין דבר כזה דמוקרטיה בהשהיה". גם לגבי הדילמה שבין החובה לפועל בכל דרך לשחרור החטופים, מבהיר שגיא שמה שהיה נכון (אולי) בשבועות הראשונים של המלחמה, הסתיים מזמן. וגם על המתרחש בעזה יש לו השגות: אסור שנקמה תהיה מטרת המלחמה. פגיעה בעשרות ומאות אלפי בלתי מעוברים וההרס המוחלט של חלקים גדולים ברצועה הם בלתי נסבלים וייזקפו לחובתה של ישראל. וגם אסור שתתקיים התניה הדדית בין הסיוע ההומניטרי לחובת השלטון לשחרר את החטופים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט