עושים תוכנה Osim Tochna

קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.האזנה נעימה,בועז לביאהספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822לשרוכים שעליהם המליצה רינה: https://he.aliexpress.com/item/4000189870865.html?spm=a2g0o.order_list.order_list_main.4.21ef586aZe5QpT&gatewayAdapt=glo2isr

מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.האזנה נעימה,בועז לביאLTX Studiohttps: https://ltx.studio/מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין) https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה נטלי: https://www.manning.com/books/go-in-actionלהרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0להרצאה של נטלי על Go ו-AI:https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.האזנה נעימה!פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibilityלתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

לכל צוות פיתוח יש יעדים, לוחות זמנים, ונהלי עבודה. אבל לפעמים - כל אלו לא אומרים הרבה. יכול להיות שזזים מהר מאוד, אך בלי ליצור ערך אמיתי, והיעילות היא רק למראית עין. איך משפרים באופן מהותי את עבודת הצוות? איך מודדים את מה שחשוב באמת?רם מרזין הוא מנהל פיתוח במרכז הפיתוח של AT&T בישראל. לאחרונה הוא הפך גם ליזם, בתוך הארגון, והוביל את בנייתו של מוצר פנימי חדש, TeamUp, שמסייע מהותית לעבודת הצוות. TeamUp עוזר לשפר את האופן שבו קוד ריוויו עובד, להבין מתי ואיך חשוב להכניס טסטים לקוד, ובכלל - למדוד בצורה מדויקת את מה שקריטי לדעת, ולפעמים קשה לאתר.דיברנו לעומק על TeamUp וגם, קצת, על שגרת העבודה תוך כדי מלחמה, ועל דרך ההתמודדות של הארגון עם המצב הנוכחי.פרק בשיתוף מרכז הפיתוח של AT&T בישראל.האזנה נעימה.

תקינה, הסמכה, חתימה – מלים שנראות אפרוריות, ושלא נמצאות בראש מעייניהם של אף מפתח או מפתחת, בטח לא בישראל. אבל את הרשויות האמריקאיות הן דווקא מעניינות מאוד. ולמעשה, הן חייבות לעניין גם את כל מי שעוסק בתחום. כי מוצר תוכנה שלא יעמוד בדרישות התקינה של ארצות הברית, המיוצגות למשל על ידי ראשי תיבות מסתוריים כמו FIPS או FEDRAMP, ימצא את עצמו מחוץ לשוק החשוב בעולם.על הנושא המרתק (והבלתי-זוהר) הזה, דיברתי לעומק עם שניים: גיל עדה, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, שמתמחה בתחומי התקשורת, מערכות ניהול ובקרת גישה, והנדסת מערכות. ולצדו – מי אם לא - רן בר זיק! אורח סדרתי בפודקאסט, שגם הוא ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, ואף עיתונאי בדה-מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.פרק סוער על האותיות הקטנות, שמעטים טורחים לקרוא ולקודד.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים:מאמר של גיל על FIPS:https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-fips-compliance-for-go-applications-libraries-integration-and-security-42ac87eec40bהאתר של FEDRAMP:https://www.fedramp.gov/ פרק קודם עם רן בר זיק וארז ויסברד, על הכנה להתמודדות עם סיכוני המחשוב קוונטי:https://www.osimhistoria.com/software/ep138-quantum

הדרמה האחרונה סביב פיטוריו וחזרתו לתפקיד של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מגמדת כל סדרת טלוויזיה. נטלי פיסטונוביץ', שגרירה של OpenAI, שהתארחה כבר אצלנו בפרק מרתק (ראו לינק למטה) חוזרת כדי לדבר על האירועים האחרונים.דיברנו לעומק על הסיפור שכיכב בכותרות, ובהמשך על GPTs ועל איך הם יהפכו לחלק מן האפסטור העתידי של OpenAI, מהי הדרך שעושה החברה לשיפור שליטת המודלים בשפות קטנות, כמו עברית או איסלנדית, ומהן סכנות האבטחה החדשות, והמפתיעות, שמביאים מודלי השפה לעולם. וכמובן - אי אפשר בלי האלגוריתם המסתורי *Q, שמעורר שמועות, וייתכן שיאיץ את הדרך ל-AGI - בינה מלאכותית כללית. האזנה נעימה,בועז לביאהפרק הקודם עם נטלי:https://www.osimhistoria.com/software/ep129-open_ai

האם ניתן לפתח שפת תכנות שאת כל הפקודות בה יבין גם כלב? מתי הפסיקה לעבוד שפת התכנות 2014? מי המציא את השפה הבלתי קיימת Parrot? ומה הקשר בין ההרכב הקומי ״מונטי פייתון״ לבין שפת תכנות פופולרית שבסמל שלה מופיע נחש?כל זאת ועוד, בפרק סיפורי-היסטורי של ״עושים תוכנה״.

מהו קוד ספגטי? מדוע הפקודה GoTo מסוכנת כל כך? ואיך כל זה קשור לבאג 2000?פרק היסטורי-סיפורי, שהולך אחורה אל ראשית המילניום (ואפילו קודם), אל המצאתה של שפת התכנות CLU, ואל התובנה שהובילה להתפתחותו של התכנות מונחה העצמים (Object Oriented Programming).

[פרק זה הוקלט לפני תחילת המלחמה]האם ניתן למדל את הנפש האנושית? לבנות תוכנה שתפענח אותנו באופן מלא, ותדע עלינו הכול?שחר קמיניץ הוא מהנדס תוכנה, שהקים וניהל שתי חברות בתחום הכלים למפתחים: Worklight ו-Insert, שנרכשו שתיהן. כיום הוא חוקר מודלים של שפה ולומד ספרות באוניברסיטה. לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "משאבי אנוש" (בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר) - ספר שבמרכזו חברת סטרט-אפ, המפתחת תוכנה המציגה תמונה מלאה של הנפש הפרטית, באמצעות הצלבה של אינפוט מהיוזר, עם מאגר ספרותי עצום. שוחחנו על הקשרים העמוקים, והמפתיעים, בין כתיבת קוד לכתיבה ספרותית, על למה קשה כל-כך לכתוב ספרות שעוסקת בטכנולוגיה עכשווית, על פונקציית המטרה של רומן, על הביקורת שיש לו על עולם הטכנולוגיה הקפיטליסטי, ועל עתיד הכתיבה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

גיטהאב הוא שירות לניהול גרסאות, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. כאשר נולד הוא היווה מהפכה, פלטפורמה שהגדירה את עולם הפיתוח, כמעט דת. זה קרה ב-2007, ומאז זרמו אינסוף Pull Requests בשרתים שלו. ב-2018 נרכש השירות על-ידי מיקרוסופט, בכ-7.5 מיליארד דולר. איך כל זה התחיל? ולאן זה הולך מכאן?סקוט צ'אקון הוא אחד המייסדים של גיטהאב. הוא אוונגליסט של גיט, מרצה ומפתח, והיום הוא כבר מרים בעצמו סטרטאפ חדש, GitButler, גם הוא בתחום ניהול הגרסאות. הוא הגיע לתל-אביב לכנס המפתחים של WIX, וזאת היתה הזדמנות נהדרת בשביל עמית בן דור ובשבילי לפגוש אותו לשיחה, שניים על אחד, על רקע קולות רחוקים, של משתתפי הכנס: שיחה מרתקת על העבר, ההווה והעתיד של תחום הפיתוח ועליית הבינה המלאכותית.האזנה נעימה,בועז לביאלינק לאתר הסטארט-אפ החדש של סקוט :https://gitbutler.com/

מה ההבדל בין מנועי חיפוש לקסיקליים למנועים סמנטיים? כיצד מצליחים מנועי החיפוש הסמנטיים להבין מה באמת אנחנו מחפשים? איך הם פותרים בעיות של שגיאות כתיב ומשמעויות מרובות? ולמי בדיוק ייבנו מנועי החיפוש של העתיד - לאדם או למכונה?זהו הפרק השני (מתוך שניים) על מנועי חיפוש, עם עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים סמנטיים. דיברנו על אמבדינגס, על ההבדל בין אימון לבין Inference, על כיצד עובד אלגוריתם Learning to Rank, על מנוע החיפוש Vespa, על איך מתבצע חיפוש בדאטה ארגוני, על למה לפעמים עדיף חיפוש בלי אף תוצאה, על האם כדאי לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מחפשים בגוגל, ועל האופן שבו מודלי שפה גדולים משתמשים היום במנועי חיפוש בעצמם, ועושים זאת במקומנו.האזנה נעימה,בועז לביא

מנועי החיפוש נמצאים איתנו כבר לא מעט שנים. הם לא מייצרים כותרות כמו מודלי הבינה המלאכותית החדשים, אבל להיכרות עמוקה איתם יש משמעות רבה, כי הם התשתית המאפשרת חלק גדול מן הפעולות שלנו באינטרנט. איך הם עובדים? מתי הם טועים? ולאיזה כיוון הם מתפתחים?זהו פרק ראשון מתוך שני פרקים על מנועי חיפוש עם עמית בן דור - ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים לקסיקליים. עמית סיפר על לידתם של מנועי החיפוש מתוך הספריות הפיזיות, תיאר את סוגי המנועים השונים, והסביר כיצד מתבצעים תהליכי האינדוקס וה-Query. שוחחנו על ההבדלים בין דאטה פנימי לדאטה חיצוני, על כיצד עובד אלגוריתם הרנקינג, על משמעות ה-Diversity בתוצאות החיפוש, על מנועי חיפוש בולטים ועל למה כל כך קשה למנוע הלקסיקלי להבין אותנו באמת.האזנה נעימה,בועז לביא

תרומה לקוד פתוח היא דרך נפלאה להתנסות בפיתוח, בלי תנאי קבלה ובלי צורך בקורות חיים מרשימים. אבל מה שמלהיב בקוד הפתוח כרעיון, לא תמיד עובד בפועל עבור מי שמנסות ומנסים, לראשונה, להיכנס לתחום. למעשה, מדובר בזינוק לא פשוט אל מים עמוקים, קרים, לא תמיד מזמינים. איך להתחיל בדרך הזו, בלי להתייאש כבר בצעד הראשון?בפרק הזה התארח אוריאל אופיר: מתכנת, ומייסד מעקף - קהילת קוד פתוח ישראלית - העוסקת בהנגשת קוד פתוח ובנטוורקינג בין תורמים פוטנציאליים למתחזקי ספריות. דיברנו על הקשיים שעומדים בפני מי שרוצה להיכנס לעולם הקוד הפתוח, על למה חשוב לחפש את האנשים הנכונים, ולאו דווקא את הפרויקטים, מדוע לתרום ל-react זה לא דבר כל-כך מעשי, בטח לא בהתחלה, איך לחשוב על תרומה לקוד פתוח במושגים שמתאימים לחיים האמיתיים שלכם, האם זה מתאים גם לסניורים, ואיך חוגגים במסיבת קוד פתוח. האזנה נעימה,בועז לביאלפרק של "עושים היסטוריה" בנושא קוד פתוח, עם ריצ'רד סטולמן:https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_286

המחשוב הקוונטי, אם וכאשר יבשיל, ישנה לחלוטין את העולם. והוא מביא עמו גם סיכונים. מערכות ההצפנה שמגנות היום על מידע עלולות להפוך חסרות כל ערך מול אלגוריתמים קוונטיים. מה יקרה אם בעוד עשר שנים תפוענח התכתבות מוצפנת בת ימינו, אשר תחשוף בדיעבד סוכנים סמויים בעמדות בכירות?שני אורחים באו כדי לדבר על הנושא המרתק והמאיים הזה: ד"ר ארז ויסברד, שעוסק כבר 25 שנה בתחום התקשורת והאבטחה, מרצה על אבטחה והצפנה באוניברסיטה הפתוחה ומוביל את המחקר הטכנולוגי בסייברארק ואיתו – רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.דיברנו על תסריטי יום הדין, שעלול להביא המחשוב הקוונטי, על התקינה האמריקאית החדשה, שנוגעת להגנה מפני החוזקות שלו, על האתגר שבהחלפת ההצפנות, על השאלות הפתוחות סביב האלגוריתמים הקוונטיים, ועל הסיכון שיש בשימוש בקוד שנועד להצפנה, אשר יצר ChatGPT.האזנה נעימה,בועז לביאמאמר של ד״ר ארז ויסברד בנושא:https://medium.com/cyberark-engineering/quantum-computing-is-going-to-kill-classic-cryptography-but-we-can-still-save-it-6973e64b89c3

ההוצאה על שירותי ענן היא מן ההוצאות הגדולות של כל חברת תוכנה, אבל לרוב זהו לא נושא שמעסיק יותר מדיי את המפתחות והמפתחים מן השורה. מה להם ולזה? יש להם כבר מספיק טכנולוגיה על הראש. כל זה היה נכון עד היום. כעת כי יש חברות, כמו ריסקיפייד, שבהן הנושא של שליטה על הוצאות הענן הפך ליעד קריטי, שכולם כולל כולם מתגייסים אליו, בשבוע שמוקדש רק לו.גיא מחלב הוא VP, R&D - Platform בריסקיפייד, הבונה פתרונות מבוססי AI למניעת הונאות במסחר מקוון. גיא הוביל תהליך מיוחד תחת השם "Quality Week", שבו מתכנסים כל אנשי ונשות הפיתוח למשך שבוע שלם, ועוסקים אך ורק בייעול הוצאות הענן. איך נראית ההכנה לשבוע אינטנסיבי כזה? מדוע חשוב להגדיר לו יעדים? איך מתייחסות לכך ענקיות שירותי הענן? למה מאה דולר שחוסכים כך הם מאה דולר נטו? וכיצד הרקע של גיא, כשחקן טניס צעיר בצמרת הישראלית, ואחר כך כמאמן, עזר לו להתכונן לעליות ולירידות של המאבק בהוצאות הענן?פרק בשיתוף ריסקיפייד.

נהוג לחשוב על תחום הנדסת התוכנה כתחום טכני, טריטוריה של אלגוריתמים וכלי עבודה, של יעדים, דאטה ומספרים. זה נראה כמו המקום הכי פחות קשור למושגים כמו ״רוחניות״, ״תקשור״, ״התפתחות״, ו-״תודעה״. אבל מהפכת הבינה המלאכותית טורפת גם כאן את כל הקלפים. לפתע, עולמות שונים לגמרי, מתנגשים ומשתלבים. מפץ של קוד ורוח.לימור לחיאני היא יזמת, מנהלת פיתוח, ד״ר למדעי המחשב, מרצה ומנטורית. במייקרוסופט היא עבדה במשך שנים במעבדת החדשנות, בתפקיד ייחודי של פיתוח מוצרים מול לקוחות. קורות החיים המרשימים שלה לא מעידים על התהליך הפנימי שעברה, שבעקבותיו הבינה שעולם התוכנה ועולם הרוחניות, הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע.דיברנו על הרגע שבו תפסה לראשונה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על AI, על למה אין אולי שום דבר מיוחד בתודעה האנושית, ומדוע, מבחינתה, גם בחומר אחר, סיליקון למשל, תוכל להתפתח אחת כזו. על איך אנחנו משליכים את התפיסה העצמית שלנו על המכונות, ועל מה יקרה כאשר תצמח, מתוך האלגוריתם, בינה חכמה מאיתנו: האם היא תהיה טובה או רעה?האזנה נעימה,בועז לביא

אחד הטייטלים המסקרנים בתחום הפיתוח הוא ה-IC, או בכתיב מלא: Individual Contributor. מישהי או מישהו שעובדים בתוך הארגון, וגם מתקדמים בתוכו, אבל לא מנהלים אף אחד. בעבר זאת היתה חיה מוזרה, שמעט מאוד היה ידוע עליה, ובארגונים רבים גם לא היה לה מקום. היום כבר ברור שיש ל-IC משמעות גדולה, ועדיין מדובר בתפקיד מסוג חדש, ללא מסורת ארוכה – בייחוד כאשר מדובר ב-Senior.רינה ארטשטיין היא טק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה. מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. בפרק הזה היא סיפרה על ההיבטים הפחות ידועים של תפקיד ה-IC, שאותו היא חיה ונושמת. מה אופי האחריות שמוטל עליה? איך היא עובדת ומניעה דברים בתוך הארגון, בלי שיש לה מקלות וגזרים, כמו לכל מנהלת רגילה? למה אין לה בעיה עם המושג "פוליטיקה ארגונית"? מהן טכניקות השכנוע הסודיות שלה (לפחות אלו שאותן הסכימה לחשוף)? מדוע רק עוד 10 שנים היא תוכל לספר על הישגיה הנוכחיים בארגון? איך היא מצליחה לנהל כמה מערכות יחסים במקביל בתור טק ליד? וכיצד היא מתמודדת עם הבדידות, שאופיינית לעמדה כמו שלה?האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה רינה בפרק:https://www.oreilly.com/library/view/the-staff-engineers/9781098118723/

צ'ט ג'יפיטי היא מפלצת שאולפה. איך בוצע האילוף הזה? מי אימן את הבוט כדי לענות על בקשות? מה האיץ פתאום את לוחות הזמנים בדרך לבינה הזאת? ומה היתה התרומה העצומה של "למידת חיזוק" לעסק?זהו החלק השני של פרק כפול, שבו אנחנו עוסקים בהשפעה של צ'ט ג'יפיטי על עולם הפיתוח. בפרק הקודם סיפר רן בר-זיק על האופן הפרקטי שבו הוא משתמש בצ'ט-ג'יפיטי, והפעם: עמית בן דור מרים את מכסה המנוע ועורך לנו טיול מודרך, בתוך המודל.עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת ה-AI בארטליסט, מכיר היטב את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אבל גם אותו הפתיעו היכולות של צ'ט-ג'יפיטי. דיברנו על הסודות שהפכו את צ'ט-ג'יפיטי למה שהוא, על איך עמית בעצמו בנה מערכת המלצה (מן הדברים המורכבים ביותר לבניה) רק באמצעות פרומפטים לצ'ט ג'יפיטי, על מה הוא הרגיש כשגילה שהשתמשו בלי ידיעתו בקוד שכתב בשביל לאמן את אחד המודלים, על האימפקט שיהיה לפיתוח פיצ'רים באמצעות צ'ט-ג'יפיטי על ארגוני תוכנה, ועל הסיבה שבגללה ריאקט עשויה להיות ה-framework האחרון בהיסטוריה. האזנה נעימה,בועז לביא