עושים טכנולוגיה

עבור רבים מאיתנו טכנולוגיה היא פינוק, היא משהו שאנחנו קונים כדי להפוך את החיים שלנו לקלים יותר, נעימים יותר ומהנים יותר. אבל ישנם אנשים שנמצאים בינינו שעבורם טכנולוגיות הן הכלי שבאמצעותו הם מבצעים מגוון עצום של פעולות. אנשים אלו תלויים באופן הולך וגדל בטכנולוגיה ולעתים היא לא רק מייצרת פתרון אלא גם בעיה. חשבתם, למשל, מה עושה אדם שסובל מלקות ראייה שמגיע לקופת חולים ונתקל במסך מגע? מה עושה אותו אדם כאשר הוא מקבל כרטיס אשראי חדש בדואר שאליו מצורף הקוד הסודי שאותו הוא לא יכול לקרוא? על הבעיות לצד שורה של פתרונות בפרק מיוחד שעוסק בטכנולוגיה ונגישות ונעשה בשיתוף "בנק הפועלים". האזנה נעימה, יובל.

מגפת הקורונה ששטפה את העולם שלחה מיליארדי עובדים לעבוד מהבית וחברות הטכנולוגיה היו הראשונות לאמץ את הרעיון החדש. זה נשמע נהדר, ליברלי ומתקדם אבל מה יעלה בגורל המרכיב הסודי שנמצא בחלק עצום מהחדשנות הטכנולוגית ממנה כולנו נהנים? מה יעלה בגורל המפגשים המקריים שמניבים תובנות ותגליות שמשנות את העולם והאם אנחנו עדים לסופם של מרכזי הטכנולוגיה הגדולים, מעמק הסיליקון ועד הרצליה פיתוח? קישורים: "הקורונה עשויה להוביל לסופם של מרכזי הטכנולוגיה. זה טוב." https://www.wired.co.uk/article/coronavirus-silicon-valley-innovation-clusters האם סרנדיפיות אפשרית בעידן הזום? https://www.zdnet.com/article/steve-jobs-said-silicon-valley-needs-serendipity-but-is-it-even-possible-in-a-zoom-world/ מחקר: סרנדיפיות וחדשנות https://www.researchgate.net/publication/331191075_Serendipity_and_innovation_-_Beyond_planning_and_experimental-driven_exploration https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/23/yandex-osimtech-serendipity/

כיצד האינטרנט, ובייחוד הרשתות החברתיות, פועלות ומשפיעות על הדעות, העמדות והתפיסות שלנו? זו אחת מהשאלות המרכזיות שקיבלו תשובה בפרק, בו התארחה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, מדענית מידע המשמשת כחברת סגל בבית-הספר למידע ולתקשורת במרכז הבינתחומי. יחד איתה ניסינו להבין כמה ניטרליות הרשתות החברתיות, איך הפוליטיקאים משתמשים בהן, ומה המקום של הרגולציה בתוך כל הסיפור הזה. הפרק הוא חלק מפודקאסט חדש בשם נקודה IL, הפודקאסט של איגוד האינטרנט. פרקים נוספים בפודקאסט כבר באוויר! האזנה נעימה, יובל.

לפני כמה שבועות ערכנו הקלטה בהשתתפות קהל של "עושים טכנולוגיה" ואחד המשתתפים שאל אותי מהי הטכנולוגיה שעשתה את השינוי הגדול בהיסטוריה". התשובה שלי היתה "מכונת הדפוס והשעון". כאשר שמעתי שרן מכין ב"עושים היסטוריה" פרק מיוחד על המצאת הטלגרף, הבנתי שיש לי הזדמנות להשלים את הצמד המופלא הזה עם ההמצאה הטכנולוגית השלישית ששינתה את העולם: הטלגרף. אז הוציאו מהארון את השמלות וחבשו את כובעי הצילינדר שלכם: אנחנו עומדים לחזור לאמצע המאה ה-19 כדי לספר את סיפורו של אבי אבות אמצעי התקשורת המודרניים שהדמיון בינו ובין האינטרנט של ימינו מדהים ממש. קישורים: ספרו של טום סטנדאייג', "האינטרנט הוויקטוריאני": https://www.amazon.com/Victorian-Internet-Remarkable-Nineteenth-line/dp/162040592X ספרו של מנחם בלונדהיים, "חדשות דרך כבלי הטלגרף": https://www.amazon.com/News-over-Wires-Telegraph-Information/dp/067462212X https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/01/takeaway-osimtech-telegraph/

במחשב שלי יש תמונה בה אני נתקל אחת לכמה שנים. זו תמונת סטילס שצולמה בשחור-לבן לפני כמעט 70 שנה ונראה בה נער, בין 15, אולי בן 16, עומד ומביט לכיוון הצלם. לפני כשנה השתמשתי באלגוריתם שצובע תמונות בשחור-לבן ומאז התמונה מציקה לי. האם כאשר אנחנו משתמשים בטכנולוגיות דיגיטליות שצובעות תמונות ישנות אנחנו מעירים אותן לחיים ומתקרבים אל המציאות שהתקיימה ברגע שבו התמונה צולמה, או שמא אנחנו דווקא מתרחקים ממנה? קישורים: התמונה: בשחור-לבן ובצבע https://bit.ly/36vJj9v היסטוריונים נגד צביעה ושדרוג סרטונים https://www.wired.co.uk/article/history-colourisation-controversy כמה מחשבות על סרטו של פיטר ג'קסון https://www.newyorker.com/news/daily-comment/a-few-thoughts-on-the-authenticity-of-peter-jacksons-they-shall-not-grow-old דוגמאות לצביעת סרטונים https://analyticsindiamag.com/black-and-white-movies-coloured-by-ai/ http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/12/soulmate-osimtech-color-war/

במשך חודשים ארוכים מנהל הנשיא טראמפ מלחמה בלתי מתפשרת ב"טיקטוק". הוא טוען שהאפליקציה מהווה סכנה לביטחון האומה האמריקאית. מדוע האמריקאים כל כך מפחדים ממי שהפכה לאפליקציה הפופולארית ביותר בעולם? האם הם מזהים בה משהו שהם עצמו עשו לרוסים לפני 70 שנה? הצטרפו אליי למחזה בן ארבע מערכות שיש בו מרגלים, טכנולוגיות, סוכנויות ביון וים של שירים. קישורים: אמריקה, סין וטיקטוק https://www.theatlantic.com/international/archive/2020/07/tiktok-ban-china-america/614725/ משתמשי טיקטוק נגד הקמפיין של טראמפ https://gritdaily.com/trump-campaign-data-tiktok/ טיקטוק מידע ומלחמה https://thehill.com/opinion/technology/508038-tiktok-will-be-a-victim-of-a-political-and-culture-war השיר של מקהלת הצבא האדום https://www.youtube.com/watch?v=Y6rjqzvsrOI http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/29/epochtimes-osimtech-tiktok/

לאחרונה יצאנו בקריאה נרגשת אליכם, המאזינים והמאזינות שלנו, לשאול אותנו שאלות ולהירשם לאירוע של הקלטת פרק בשידור חי. ההיענות היתה מדהימה כמו השאלות: מה ההתפתחות הטכנולוגית שהכי מעניינת את יובל, האם יצרניות הטלפונים מאטות לנו בכוונה את המכשירים, ומהי הטכנולוגיה שיובל בחר כזו שעשתה שינוי משמעותי בהיסטוריה (הוא בחר שתיים)? לא רק על זה יובל ענה. שאלות נוספות - ותשובות - בפנים! האזנה נעימה, יובל. http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/14/panda-osimtech-live-listeners-questions/

לבינה מלאכותית יש קושי שבני אנוש לא מתמודדים איתו: הבנת שפה חופשית, מדוברת, לא פורמלית. בפרק זה התארחו שתי סטארטאפיסטיות מהאקסלרטור של IBM שמפצחות את האתגר הזה: מיכל מאירי, מנכ"לית אגמון, גורמת לבינה מלאכותית לעשות דבר מדהים: להבין כתב יד של רופאים, ולתרגם את הג'יבריש הזה לשפת העם; רותי מרגלית, מנכ"לית ממביט, מייצרת בחברתה סוכן וירטואלי ("שבאמת עובד", לדבריה) לארגונים שונים, על-מנת להקל על תהליכים פנים-ארגוניים ולתת שירות טוב יותר ללקוחות הקצה. איך גורמים לדבר כזה לקרות? כיצד גורמים לצ'אטבוט "לקרוא" טוב יותר את הסיטואציה מול הלקוח? איך הפיתרון של מיכל עוזר גם לתקשורת בין רופאים? ולמה שתיהן בחרו להתחיל את הסטארטאפ שלהן בעברית? האזנה נעימה, יובל. תוכלו לעקוב ולהאזין לפודקאסט "המובן מאליו" בכל אפליקציית הפודקאסטים! http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/06/ibm-osimtech-ibm-ai/

תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב נגד גוגל, מיקרוסופט, אפל וחברות טכנולוגיה נוספות, הציגה את סיפורו של אחד מהמחצבים המבוקשים ביותר בעולם: קובלט. הנחושת הזו מהווה מרכיב מרכזי בסוללות הליתיום שמפעילות טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וגם מכוניות חשמליות, אבל הדרך להשגתה עוברת דרך אלימות, אכזריות ועבדות ילדים. הפרק אינו קל להאזנה. האזנה נעימה, יובל. קישור להרשמה לאירוע הקלטת פרק בשידור חי תמצאו בבאנר אתר הרשת (החדש!) ב- www.osimhistoria.com קישורים: הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016 http://bit.ly/2TpAtCd כתב התביעה שהוגש נגד החברות האמריקאיות http://bit.ly/2Tb2A93 תחקיר SkyNews http://bit.ly/3alUJeR התחקיר של הגארדיאן http://bit.ly/2vvrIOR חסויות הפרק: מדולה - http://www.medulla.co.il/ ריסקיפייד - https://bit.ly/riskifiedoshimtohna http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/30/medulla-osimtechnologia-batteries/

משבר הקורונה הציף בציבור צמא אדיר לידע סביב נגיף הקורונה, ובחיפוש אחריו רבים הלכו לאיבוד ומצאו תשובות סותרות. ב-IBM החליטו להתגייס למשימה ושלחו לחזית את שני המרואיינים שלנו: מיכל שמואלי-שויער, ובועז כרמלי, שניהם חוקרים במעבדת המחקר של החברה בחיפה בתחום הבינה המלאכותית. יחד הם לקחו חלק ביצירת סוכן וירטואלי שיעזור לקהל הרחב שמחפש מידע. הם סיפרו לנו איך הם נעזרים ב-FAQs (שאלות נפוצות), מה קורה כשאין מספיק כאלה, כיצד המערכת מסתדרת עם ניסוחים שונים של אותה שאלה, וסיפקו גם דוגמה לשאלה אחת גאונית שהמערכת שלהם "המציאה". הפרק נערך בחסות IBM ישראל והוא הפרק השני בפודקאסט "הדבר הבא", תוכלו לעקוב אחרי התכנית בכל אפליקציות הפודקאסטים!